#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמב. לפירוש התוס' לדעת אביי כיצד מדובר במשנתנו ומדוע, דתנן גנב ע""פ שנים וטבח על פיהם ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל? "	"מבואר בגמ' דלאביי דס""ל עד זומם למפרע הוא נפסל מיירי שהעידו בבת אחת על הגניבה ועל הטביחה. שאם לא העידו בבת אחת כשהוזמו על הגניבה נתברר למפרע שכשהעידו על הטביחה היו פסולים. ופירשו התוס' (ד""ה שהעידו) דכיון שהעידו בבת אחת ליכא למימר בשעת עדות טביחה פסולים היו אע""ג דלמפרע הוא נפסל דכיון שהעידו בבת אחת כשרים היו כשהעידו על הטביחה כיון שהיו יכולין לחזור בהן על העדות של גניבה דתוך כדי דיבור הוה. וכיון דאביי ס""ל דהכחשה לאו תחילת הזמה היא צריך לומר שגם הוזמו בבת אחת, דאם הוזמו על הגניבה תחילה היו מוכחשים על הטביחה ואם היו מוזמים על הטביחה תחילה היו מוכחשים על הגניבה מאחר שהעידו בבת אחת ותוך כדי דיבור כדיבור דמי."	"ב""ק תוס' עג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמג. האומר הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים מה דינה ומדוע? 	"לר""מ הרי זו תמורת עולה ופרש""י דאית ליה לר""מ תפוס לשון ראשון. והתוס' (ד""ה הרי) כתבו שכך פירש רבא את דברי ר""מ אבל אביי פירש דמדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הוה כאומר תחול זו ואח""כ תחול זו שרק הראשונה חלה.<br>ר' יוסי אומר אם לכך נתכוון מתחילה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימין ופרש""י ותרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים. ואם אמר תמורת עולה ונמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה. ופירשו התוס' (ד""ה תרי) דברי ר' יוסי שאם לכך נתכוין תחילה כלומר שאומר תוך כדי דיבור קטן שדומה לנתכוין תחילה לכך דבריו קיימים ואפילו לא נתכוין נמי כיון דכדיבור דמי, אבל בנמלך כלומר שאומר תוך כדי דיבור גדול שדומה כמו נמלך, הרי זו תמורת עולה אפילו נתכוין תחילה לשניהם."	"ב""ק עג: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמד. האם וכיצד צריך לשאול שלום: 1) רב לתלמיד 2) תלמיד לרב 3) עבד לרבו? 	"1) רב לתלמיד- שלום עליך .<br>2) תלמיד לרב - שלום עליך רבי ומורי <sup>קכט</sup>.<br>3) עבד לרבו - כתבו התוס' (ד""ה כדי) שבשום ענין אין ליתן לו שלום שאימת רבו עליו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכט.  ברא""ש  (סי' ז)  כתב שלום עליך רבי [ועי""ש בפ""ח].</span>"	"ב""ק עג: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמה. מה הן השיטות אם אפשר לחזור תכ""ד, מה ההלכה ובאלו דברים אי אפשר לחזור אפילו תכ""ד? "	"לת""ק אי אפשר לחזור אפילו בכדי שאילת רב לתלמיד. לרבי יוסי אפשר לחזור בכדי שאילת רב לתלמיד, ואי אפשר לחזור בכדי שאילת תלמיד לרב. וכתבו התוס' (ד""ה כי) שלתנא דברייתא בנזיר (כא, א) ולהלכה אפשר לחזור בכדי שאילת תלמיד לרב חוץ ממגדף ועובד ע""ז ומקדש ומגרש."	"ב""ק עג: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמו. תניא מעידנו באיש פלוני שסימא את עין עבדו והפיל את שינו שהרי הרב אומר כן ונמצאו זוממין משלמין דמי עין לעבד. כיצד פירש רבא דברי הברייתא והאם מוכח מכאן שהכחשה תחילת הזמה ומדוע? 	"שבאו שני עדים תחילה והעידו שהאדון הפיל את שינו ואח""כ סימא את עינו דצריך לשלם לעבד דמי עינו, ואח""כ באו שני עדים ואמרו שסימא את עינו ואח""כ הפיל את שינו שא""צ לשלם לעבד אלא דמי שינו, והיינו שהרי הרב אומר כן שנוח לו במה שאמרו, והגיעה כת שלישית והזימה את הכת השניה צריכים לשלם הכת השניה דמי עין לעבד שאותם רצו להפסידו בשקרם. ואין מכאן הוכחה שהכחשה תחילת הזמה כיון שהכת השניה לא הוכחשה שהרי אם לא היו מוזמים היה משלם דמי שן כמו שאמרו."	"ב""ק עג: - עד."		
